יום הולדת ולידה

הגיגי יום הולדת

יום ההולדת ה-47 שלי נחגג וצוין ביום שיש האחרון (ב-18 לינואר), זה תמיד יום מיוחד עבורי, האמת,
חודש קודם וכמה ימים עוד אחריו, זמן התבוננות, כמו ספירת מלאי של השנה האחרונה.
איפה הייתי ומה עשיתי, למה ייחלתי ומה מזה התממש והתגשם.
הגיגי יום הולדת על הגשמה. מה היא בכלל? מתי מגיע שקט של- זהו, מימשתי.
האם בכלל אנחנו נרגעים מהדרייב הזה של לרוץ ולהשיג? ואחרי מה בכלל אני רצה?

יום הולדת הוא תמיד זמן בשבילי לראות מה עוד אני יולדת, מה עוד אני מביאה לכדי מימוש וחיים, ליצירה.

יום הולדת. זמן לידה. לא סתם כתבתי את הפוסטים האחרונים ברוח לידה. אני באמת מרגישה שאני יולדת את עצמי בכל פעם מחדש. מביאה עוד משהו מעצמי לכדי מימוש וניראות.

במהלך היום יום אני לא תמיד שמה לב ללידות האלה, וביום ההולדת מקדישה תשומת לב לכל מה שנולד לי והתחדש.
זה זמן למקד את התקוות לכדי חזון ברור, ליצור משהו נוסף/ אחר/חדש.

לפני שנתיים מימשתי חלום ישן שלי ויצרתי הופעה שלי. התרגשתי לקראתה, התכוננתי, עמדתי מול חששותיי וספקותיי ועשיתי זאת.
(וכבר שמעתם על השפעת הנוראה שתקפה אותי אז, על האכזבה שלי ועל ידיעה שהדברים קורים כמו שהם צריכים להיות כדי ללמדנו משהו).

לפני שנה, יומיים לאחר יום הולדתי,
עברתי מבית שגרתי בו כמעט 10 שנים לבית מפנק יותר.
השארתי מאחור שנים רוויות ומשותפות ויצאתי להמשך דרכי,
ואני בהודיה כל יום מחדש.

השנתיים האחרונות היו לי ממש לא פשוטות, בלשון המעטה, קשות ממש, ועדין הצלחתי ללדת בהן את עצמי מחדש, בהמון תחומים.
הבהרתי את עצמי לעצמי ולעולם. בספורט, בקשרים, במימוש המקצועי, ויש לי עוד דרך.
לא הכל צלח כמו שרציתי, לימדתי את עצמי ליפול ולקום.. כמו "נחום תקום"..
כאמור, ימים לא פשוטים עברו עלי וכל הזמן ידעתי שאני ראויה לטוב,
השתדלתי לשמור על שמחת החיים שלי (כי בלעדיה אני אבודה ממש),

וידעתי, כל הזמן (כמעט) ידעתי שזה זמן למידה עבורי, שמשהו נפלא יצמח מההתנסות שלי. שאני זו שזימנתי לי את הדרך הזו ולא לשווא.

יש להכל סיבה, גם אם לא תמיד היא נהירה לי., במהלך השנים ראיתי שלפני יום ההולדת שלי מופיעים דברים לא פשוטים בחיי, כמו להכעיס במקום יום הולדת שמח, חוויתי הרבה פעמים יום הולדת מעיק, כבד, רחוק משמחה.

עד שהבנתי, יום הולדת הוא עוד זמן לניקוי, לזיקוק העיקר, להיפרד מהמיותר.
אז וודאי ש'קורים דברים'. וטוב שכך. אני אדם של שינויים של תנועה ולא תמיד זה קל,
גם אני מתעייפת מזה לפעמים, אז מהצד נראה אולי שאני בוחרת בדרך הקשה..

אולי. אבל זו הדרך שלי. דרך שמזמנת שינויים והתחדשויות.

ואז קרה משהו נהדר-
הגעתי ליום ההולדת השנה ממקום אחר לגמרי.
שלמה, שמחה, רגועה. וואו. וואו.
הפעם לא קשה, או לפחות לא נחווה קשה.
ורואה שכנראה מיישמת את מה שמלמדת. למדתי (ועודי לומדת) להרפות.
לשחרר באמת.
לומדת ליהנות מהדרך מבלי אפילו לדעת שאגיע אל היעד.

וטוב לי כך.

חשבתי על זה. כמה לחץ אנחנו מכניסים לחיינו ואז גם מאמינים שהוא נחוץ לנו, ממש לקיום.
כ"כ מיותר. לא רואה איך לחץ (או ביקורת/ שיפוטיות/כעס) מקדמים אותי במשהו.
השנתיים האלה עזרו לי להיות מדויקת עוד יותר בבחירות, בהחלטות, בדרך שאני מופיעה החוצה.
בדרך שאני נושמת ומקבלת את עצמי.

השנתיים האלה הולידו באופן ברור את גישת הספירלה, את הצורך שלי להביא אל העולם את התובנות שלי לדרכי התמודדות עם מצבי הרוח, את התובנות שלי למה הם בכלל חיי מודעות, את התובנות שלי לדרכי פעולה, לכלים יישומיים ויותר מכל את התובנות שלי לכוחה של הבחירה.

כי אין דרך אחרת. אנחנו בוחרים כל הזמן וראיתי כי יש דרך, ממש מודל שפיתחתי, להקלה בבחירה מדויקת לנו. כ"כ ברור וחד. כמו שאני- חדת הבחנה.

גם לי היו (ובטח עוד יהיו) רגעים שרק רציתי להתכרבל בכאבי/דאגתי/כעסי..
וזה בסדר. לרגע.  אבל מה אח"כ? זה הרי לא נעלם מעצמו ואולי רק מתעצם –
ככל שאני נותנת לקושי מקום כך הוא נוכח יותר.

ולא רציתי יותר.

בוחרת בטוב. וזה מחייב אותי לעשות טוב. לי ולסביבתי. ככה זה. ואז גם זה מתעצם וזה כיף גדול לראות ולהיווכח שהכלים עובדים..

ואת זה מבקשת להביא לעולם. לא להישאר עם זה רק ביני לביני. כי אם מצאתי משהו טוב, למה לא לשתף אותו?

וכך נולד לו קורס גישת הספירלה, 10 מפגשים נפלאים שבאו אל סיומם שבועיים לפני יום הולדתי.
כדי שאתפנה ללדת את הקורס הזה כסדנת סופ"ש. ספירלה בסוף שבוע
והיא כבר כאן. ואני מצפה לה באהבה והתרגשות.
ובו זמנית משחררת את אחיזתי ממנה.

היא תצטרך להיוולד, כבר אין מנוס, אבל יכול להיות שהצירים היו צירי שווא,
יכול להיות שהיא צריכה 'להתבשל' עוד קצת.
ואני נושמת ומרפה. היא תיוולד בזמנה המדויק.
ואני אקבל אותה באהבה.

אז, כן, היא תוכננה לסופ"ש ה-25-6/1/13, ואם לא יהיו מספיק מקבלי פנים לה, היא תתעכב..

היא ראויה שיקבלוה בשמחה. וכך יהיה.

ולכן, הזמנתי היא שתקח/י רגע זמן אמיתי עם עצמך.
ואם הדבר נכון לך, לפגוש את עצמך ממקום שונה ממה שהכרת עד כה,
אם מתאים לך לצאת עם כלים מעשיים להתמודדות עם האתגרים ומצבי הרוח,
אם מתאים לך הלו"ז.. אם מתאים לך להצביע ברגליים ובלב..

זו ההזדמנות.
דרך כאן – ספירלה בסוף שבוע
וכן- גם לכבוד יום ההולדת וגם לכבוד החגיגה הפרטית שלי על הדרך שלי והגילויים שלי- ההטבה של ההרשמה המוזלת בתוקף גם עכשיו ולא כמו שכתוב שם.

ויהיה כיף ללוות אותך בלידתך, ולהיות מלווה בלידת הספירלה שלי.

ימי חורף נהדרים.

באהבה

תמי