קרוסלה או ספירלה ומה זה עושה למצב הרוח שלי?
אני כותבת הרבה על התנודתיות, על הגלים, על המעברים בין הקצוות שלנו.
וכל אחד והקצוות שלו, זה לא ככ משנה ההבדל ולמי יותר מטלטל, עצם התנודה מטלטלת.
חשבתי על ההבדל שבין קרוסלה וספירלה.
קרוסלה נעה בכיוון אחד עפ"ר בקו אופקי אחד, חוץ מהאקסטרימיות ממש.
ספירלה לעומתה, נעה מעלה –מטה, במרחק שונה מהמרכז (הגלים ברדיוס משתנה), והיא פתוחה.
ומצב הרוח? מה הוא יותר? פתוח או סגור? דינמי, משתנה, או נע באחידות?
הנה התנודה שהיתה בי לפני יומיים וגם על הבחירה מה לעשות איתה;
קמתי בתחושת כבדות מחלום מעיק ובתחושת עומס דברים ש"צריך לעשות".
קפה מול הנוף, כמה נשימות, שסיין נפלא עם חברה, תחושה אחרת לגמרי, חדשה, נינוחה והודיה עצומה על היותי מסוגלת לשנות תדר בכזו קלות.
ואז, בהפתעה ים עם חברה אחרת. האמת שאני לא זוכרת מתי ראיתי את הים התיכון במצב כזה, זה היה הכי קרוב לחופי סיני. משהו מהמם. צלול צלול, נקי, אפשר היה להבחין בין גווני הכחול של המים. והמים- צוננים והשמש מלטפת, וואו, ממש קתרזיס.
יום מופלא לכל הדעות. הבית שקט, יש לי זמן לעצמי ולכתיבה.. אלוהי
– טלפון שממש "ביאס" אותי. והופ- בשניה נעלם הים.. הלכה המקלחת המפנקת.. איפה השמש הנעימה?!
ומיד- באיבחה חותכת, אני שומעת את עצמי- "תתבונני."
זה כל כך פשוט (אחרי שנות תרגול עקבי), לבחור. לבחור.
האם אני נעה עכשיו כמו קרוסלה ונותנת לאירוע חיצוני, סתמי ולא משמעותי, לסחרר אותי? לטלטל אותי לכדי עצבות מיותרת?
או שאני בוחרת לזרום עם תנועת הספירלה? ומיד לראות איך הילדה שבי מרגישה, איך האישה שבי מרגישה, מה הן אומרות זו לזו, לראות איך נושא מסוים בחיי מופעל, משפיע ומושפע מנושא אחר ואיך יחד הם מייצרים תנועה חדשה בי?
הספירלה מרגיעה אותי, הקרוסלה מסחררת אותי עד בחילה. (אין סיכוי שתמצאו אותי על קרוסלות!),
הספירלה מרגיעה אותי כי ההבנה היא שהכל בתנועה, בזרימה כל הזמן, וכל עוד אני נושמת עם הזרם אז הכל בסדר. כשאני בהתנגדות לספירלה.. אז מתחילות הבעיות.
הספירלה מרגיעה אותי כי זו תנועה של ריקוד, עגול, רך. ריקוד החיים.
זו תפיסת עולם שגיבשתי לכדי מתודה טיפולית, והיא נלמדת ממש עכשיו. מההתחלה. נגיעה בכל תחומי חיינו דרך ההסתכלות הספירלית.
נותרו 3 מקומות לפיילוט החינמי.
21.10.12 ביעד. מחייב הרשמה.
הנה הקישור. מוזמנים בחום לקחת חלק, להעביר לחברים.
הרבה טוב.
תמי