לאבד משהו יקר ולהישאר מחוברת לשמחה..

נדמה שממש קל להטיף לשקט ולשמור על השלווה.. ומה כשקורה משהו 'אמיתי', גם אז?
אבל איך?!

אז הנה הסיפור: לפני כמעט שנתיים (שנה ו-8 חודשים, למען האמת),
קיימתי מופע ששרתי בו. באמת שחלמתי על זה שנים והתכוננתי לו כמה חודשים טובים.
(את חלק מהשירים העליתי כאן דרך הפוסטים),
לא ידעתי באותו זמן כמה משמעותי זה יהיה גם להמשך.

התרגשתי, התלהבתי, שמחתי באמת עד התא האחרון שבי.

…יום לפני המופע חליתי.
חליתי כמו שלא הייתי חולה שנים! ו- נאלם, נעלם קולי. לחלוטין.
ביטול לא בא בחשבון.
ידעתי שאם אני מבטלת זה כבר לא יקרה. ever.
(כמו שידעתי שאני חייבת לעבור טסט ראשון ואכן כך היה).

עמלתי כל הלילה והבוקר שלמחרת עם כל התהליכים, התרגילים, נשימות, תפילות
גוגל- מוגל וכל מה שאני מכירה.
עזר. חלקית.

עליתי לשיר 35 שעות אחרי שחליתי. שרתי.
לא קרוב לאיך שאני יודעת שאני מסוגלת, אבל שרתי.
ושמחתי והייתה לי חגיגה אדירה.
מיד אחרי המופע- הלכתי לישון ולא קמתי מהמיטה כמעט שבועיים!!
באמת שלא הייתי חולה ככה שנים על גבי שנים.

למה כל הסיפור הזה ואיך זה קשור לכותרת?!
כי מאז, שנה ו-8 חוד' לא חזר לי הקול למה שהוא היה.
לא ממש חזרתי לשיר מאז.
וזה חסר לי נורא!

השירה ממלאה אצלי מרכיב מאוד משמעותי ב- well being שלי,
בחיבור לטוב, לאנרגיה של יצירה ושמחה, לשינוי תדר כשקשה לי,
לביטוי  שלי.
ואיבדתי את זה.

אני כבר כמעט לא שרה.
אין לי כמעט קול, גם כשאני מדברת הוא נשמע כבר צרוד וכמו מאחורי מיסוך.
בהתחלה, אמרתי לעצמי, טוב, יעבור, תקופה..
אבל כבר כמעט שנתיים ואני בקושי שרה.

מספרת את זה כי מה שעשיתי עם זה הוא המסר החשוב:
קודם כל, אני שרה לעצמי. גם אם זה נשמע כמו קרפדו..
שנית, ראיתי, רק עכשיו, שאני בקבלה- שמדהימה אפילו אותי.
פתאום רואה את הדרך שעשיתי.
אני בקבלה.

אפילו לא כואב נורא. חבל לי כי אני אוהבת את זה וזה עושה לי טוב,
ואולי בתוכי גם מקווה ומאמינה שקולי ישוב אלי.. ממסעותיו הרחוקים..

אבל גם אם לא.. אני לא תלויה בשירה או בקול כדי להיות שמחה,
או כדי לשנות תדר כשצריך, כדי לעשות לי טוב.
(ומי שלידי, כולל הסטודנטים שלי, ימשיכו "לסבול" משירתי),
פשוט לא אופיע יותר.. כנראה..

אז מה אנחנו עושים כשאנחנו מאבדים משהו יקר לנו?
האם האושר שלנו תלוי בזה? האם אנחנו נאחזים בזה, כאילו
בלי זה הכל אבוד או חסר טעם/ערך?

לא יודעת אם הצלחתי להעביר כמה השירה משמעותית לי.
אני שרה מאז ומעולם. כל הזמן! בכל מקום!

אבל את מי מעניין עכשיו שיכולתי לשיר במנעד של יותר משתי אוקטבות?
את מי מעניין שיכולתי לשיר בקלות שירים של ג'וני מיטשל?
ואת מי מעניין ה"למה", אם זה מסימני הגיל או משהו אחר.

אין לי את זה יותר! זה לא כאן!

ואני אפילו לא מבינה מה השיעור שמשהו כ"כ יקר, שאני כ"כ אוהבת נלקח ממני..
אם יש בכלל שיעור.

מה שאני כן מבינה ומגלה שאני בטוב, שמחה,
מוכנה לקבל ולהכיל את מה שקורה לי.
משמע, הצלחתי. העבודה שאני עושה כל השנים עובדת!
וזה מרגש אותי כ"כ. השקט נשמר. השמחה כאן.

ההיאחזויות שלנו במה שהיינו, במי שהיינו, מה שהיה לנו..
הכמיהה למה שכבר לא יהיה לנו.. למה שיכל להיות לנו..
איך זה בדיוק מקדם או עוזר לי?! זה לא!.

אז מה נשאר? – להרפות! לקבל!
וזה אפשרי לכל אחד!

והנה השוס-
זה נכון גם לדברים ממש גדולים בחיים; גם כשמאבדים מישהו קרוב ולא רק משהו.
יותר מורכב, נכון, אבל עובד אותו הדבר ואפשרי באותה המידה. (יודעת. בדקתי).

העניין הוא לא להיאחז בכאב, בכמיהה, בגעגוע, ברצון,
העניין הוא להניח.
לפרוש ידיים ולקבל את מה שמופיע as is, כי במילא זה כך מופיע.
ויש לכך סיבה, גם אם היא עוד לא ידועה או לא מובנת.
ההבנה מופיעה אח"כ- או בכלל לא.
זה גם בסדר.

כי אתם יודעים מה? התדר שאנחנו נמצאים בו מושך ממנו עוד.
ובאופן הזה אנחנו ממש מייצרים רגע רגע את מציאות חיינו.

אז עדיף שמחה.. זה מביא ממנה עוד.

לימים טובים ומלאים בכל טוב.

באהבה

תמי

15 תגובות על ״לאבד משהו יקר ולהישאר מחוברת לשמחה..״

  1. כששמעתי אותך שרה לפני כחצי שנה בכנס של אמיר זה היה נפלא, אנחנו המאזינים לא הבחנו בשום חיווי על אובדן האוקטבות…

    1. תודה יפית יקירתי,
      זה באמת היה רגע מקסים, גם לי.
      ברור לי שיש איזה מסר או תובנה בשבילי בעניין אובדן הקול.
      עובדת על זה..
      עוד אשמיע קולי..

  2. המסר חזק ,רואים שאת עמוק בקבלה של מה שבא , זה קשה מאוד ואני מאחלת לעצמי להגיע לקבלה כזו עם עצמי ולהפסיק את הקולות הפנימיים שנלחמים… ולגבי שירתך, אל תפסיקי אף פעם כי את הכוונה שאת מביאה עם שירתך מרגישים וזה מה שקובע !

    1. מרגניתי, אהובה,
      תודה. שמחה שאני מצליחה לגעת.
      את בדרך ואת עושה אותה נפלא. לפעמים זה ברמת ההחלטה- להפסיק להקשיב לקולות האלה..
      הם יהיו שם ובידייך וכוחותייך לבחור אם לתת להם כוח ומשמעות או לתת להם לחלוף.
      פשוט להפסיק לתת להם אוכל.. אומר, להפסיק את ההזדהות. רק לצפות כאילו מהצד,
      טוב, את יודעת כבר.
      שנה טובה טובה

    2. מרגניתי, אהובה,
      תודה. שמחה שאני מצליחה לגעת.
      את בדרך ואת עושה אותה נפלא. לפעמים זה ברמת ההחלטה- להפסיק להקשיב לקולות האלה..
      הם יהיו שם ובידייך וכוחותייך לבחור אם לתת להם כוח ומשמעות או לתת להם לחלוף.
      פשוט להפסיק לתת להם אוכל.. אומר, להפסיק את ההזדהות. רק לצפות כאילו מהצד,
      טוב, את יודעת כבר.
      שנה טובה טובה

  3. אהובה, את שרה מקסים ויותר מהכל – מהלב…וזה תמיד תמיד נוגע ללב
    מה השיעור? אני מאמינה שאנחנו לא צריכים לנסות לשחזר דברים שהיו…לרצות להיות בתחושה שהיתה כשאהבנו אז…כששרנו אז…וכו וכו – אחד הדברים שאני הבנתי על עצמי זה שהניסיון לשחזר את העבר מביא איתו סבל.
    מה שהיה – היה. עכשיו יש את מה שיש. והכל טוב בדיוק כמו שהוא.
    חג שמחה ושנה נפלאה !!!
    רונית אהרוני

    1. תודה יקירתי.
      מסכימה איתך לגמרי, תלמידתי היקרה. כל כך צודקת.
      מדהים לראות כמה בקלות אנחנו יכולים לגרום לעצמנו סבל ומה נפלא שבאותה קלות אנחנו יכולים לסיימו
      ולעשות לנו טוב.
      ימים נהדרים לך.

  4. מדהים כמה שכל פוסט שלך נקרא בדיוק בזמן הנכון עבורי
    את מדהימה! כמה געגועים…
    שנה נהדרת תמי יקרה, שתמיד תהי בכאן ועכשיו שלך ותמשיכי לקבל את הכל בזרועות פתוחות ובהמון אהבה
    כי יש לך שפע ממנה וזה נהדר, את משהו את 🙂
    חיבוק גדול וים של אהבה

  5. תמי מדהימה,

    התובנות ברורות ומתקבלות מאוד,
    חייבת עדיין להודות שלי ברמת העשייה פעמים קשה….
    אך לוקחת כוחות ממך , ואת היכולת האינסופית לקבל את 'היום ' באהבה גדולה ואף לפזר החוצה …מקווה שזה מרגיש….בכל מקרה מאוד מחזק מעודד ומאמינה שתתחזקי ותתעודדי ותאהבי עוד ועוד ותעבירי את זה הלאה….

    שנה מופלאה מלאה באהבה!
    פרח!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s