ציפייה, כמיהה, עשייה ואיך זה קשור למודעות?

מחכים ל..גודו..?

אנחנו חיים בעידן שמדברים הרבה על מודעות.

מה זה בכלל מודעות? יש מישהו לא מודע? הרי כל מי שמתעסק ולו מעט בעצמו כבר עושה עבודה פנימית של הקשבה ותובנה.

אושו אמר:
" ערכו של אדם נקבע ע"י כניסתו אל תוך התוהו ובוהו הפנימי של עצמו..
ואתה ראוי להיקרא בן אדם רק כשהגעת למרכז של עצמך.
מהמרכז אתה רואה שאתה מבורך וכל היקום מבורך אף הוא".

כמי שעוסקת כבר כמעט שני עשורים בעבודת מודעות פעילה (ועוד יותר מעשרים שנה לפני כן, באופן לא מודע..), אני משתפת היום בתחושת הבלבול שלדעתי קיימת היום.

עברנו מקצה לקצה. כמעט בברוטאליות, בטלטלה חדה, עברנו ממקום מאוד מעשי, ענייני, למקום רוחי, שאנטי. ממקום של זלזול ודחיית אמונות המזרח למקום של כמיהה לאותו אושר, נירוונה. המהלך מתנהל כבר מספר שנים ואנשים שונים חווים אותו בדרך שונה אך התוצאה זהה כמעט לכולם-

בלבול. בלבול כזה שמפגיש אנשים עם חוסר ודאות לגבי מה הם  רוצים מחייהם וחוסר אונים לגבי איך להגיע לאן שרוצים, בהנחה שהנקודה הזו פתורה.

יש בנו דחף עז להבין איך החיים עובדים (כזה שמביא חוקרים למצוא את 'החלקיק האלוהי'..), להבין למה דברים קורים כמו שהם קורים.

אבל אי אפשר! אנחנו אנשים, גוף, חומר, נכון משוכלל מאוד, בעל יכולת תובנה מופלאה, בעל כושר המצאה יוצא דופן, בעלי שאר רוח – אבל אנשים.

לפעמים, לרוב, אי אפשר לדעת למה דברים קורים כמו שקורים ובוודאי שלא מיד. לפעמים אנחנו מבינים בדיעבד.

מודעות זו נוכחות. פשוט.

להיות מסוגלים להיות נוכחים ברגע הזה, על כל גווני הרגש שהוא מביא איתו. מודעות אינה ידיעה כלשהי, אינה הבנה כלשהי. זו התבוננות פשוטה, נוכחת.
התבוננות בפרטים, כצופה מהצד, מבלי להיאחז במה שרואים.
(ממליצה מאוד להיפגש עם הספר- כוחו של הרגע הזה של אקהרט טול).

התבוננות כזו יכולה וצריכה להיות בתוך היומיום שלנו מתוך הבנה שהחיים שלנו, אלה שכאן על הארץ, אלה שדורשים מאיתנו לעמוד באתגרים, להיות גמישים ויצירתיים, אלה הדורשים מאיתנו מחויבות; הבנה שהחיים האלה מיוחדים לנו, ייחודיים לנו, לשביל הפרטי של כל אחד מאיתנו.

אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לשנות רק את עצמנו אבל המודעות היא טריקית, מהתלת.
אנחנו עושים עבודה ולפעמים בכלל לא מרגישים או רואים שינוי. לפעמים זה אפילו נראה כאילו אנחנו הולכים לאחור.

פה המבחן האמיתי. של האמונה, של ההתמדה, של הנכונות האמיתית להיכנס פנימה.
בתוך מהלך החיים ולווא דווקא בסדנה. הכי קל בסדנה. סדנה נותנת, מלבד הכלים, מלבד ההתנעה, היא נותנת את הכוח להמשיך ולהשתמש בכלים. 

עוד לא נולדה הסדנה שתשנה את חייך בסופשבוע. כן, יש סדנאות מופלאות שנותנות כלים נהדרים. הציפייה למטה קסם או לשינוי מיידי משאירה אותך בוודאות בעולם הכאילו מודע. משאירה אותך בעמדת הבריחה.
תהליך המודעות הוא אינסופי, לכל החיים, וכשאנחנו מוכנים לתרגל את הכלים הלכה למעשה, יומיום- אז יש שינוי. שינוי קסום. רק שימוש בכלים המופלאים שניתנים הוא המוביל לשינוי לו אנו כמהים.

אין ברירה. חייבת להיות כאן עשייה. כמיהה, תפילה, כוונה– נפלאות והכרחיות אך אינן מספיקות.

שני הקטבים חייבים להשתלב ולבוא לידי ביטוי בו זמנית.
עשייה וכוונה.
ציפייה לא יוצרת שינוי. רק תסכול ובלבול.

זה מתחבר לי למשהו שאולי לא נראה קשור, אבל ככה אני, קצת אסוציאטיבית..
את השיר 'ליושינקה' ששרה מיכל טל, שמעתי לראשונה בערך בגיל 5.
נסענו איזו נסיעה משפחתית כשזה התנגן ברדיו ואני, ישובה מאחור, נדהמת מהמילים, נרעשת, כמעט בוכה, שואלת ' למה היא לא חיכתה לו?!'.

אני חושבת שכבר אז נזרעו אצלי זרעי הנדר- לקיים הבטחות ויהי מה.
לא משנה מה המחיר.
טוב, מאז זה טופל, ואני מביאה את זה כאן כי אני מבינה ורואה
איך חיים של אנשים מתנהלים מתוך מחויבות לא מודעת שהם לקחו פעם פעם

ואני שואלת האם ההבטחה עוד רלוונטית, האם הנדר עדין שומר עליך, מקדם אותך?
הבטחנו לאנשים, לדברים מסוימים, למאוויים, למוסכמות.

מותר לנו לבחון האם זה עדין נכון לי? האם מותר לי להתיר את הנדר?
האם מותר לי לחיות בחופש פנימי?
האם בכלל מותר לי להיות מודע למה נכון לי ומה לא? והאם מותר לי לבחור?

השיר הזה מתחבר גם לציפייה. לכמיהה. זו הרגשית, הלא רציונאלית, זו שמנהלת אותנו ומעוורת אותנו.

אני מתעמתת עם השאלות האלה כמעט על בסיס יומי.
איך זה אצלך?

אז הנה אני עם השיר הכול כך יפה הזה.
איפה התרת נדר? איפה את/ה עוד מחכה?

מחכה לענות לתגובתך.
באהבה
תמי

נ.ב. בהמשך- פוסט על מה היא גישת הספירלה שפיתחתי ועל התרופה שבכל דבר שקורה לנו.
ימים מבורכים.

 

4 תגובות על ״ציפייה, כמיהה, עשייה ואיך זה קשור למודעות?״

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s