לא רוצה לא רוצה לא רוצה ודי!!

לצאת מאזור הנוחות, לא כיף.. הרבה יותר כיף להישאר באזור המוכר, זה שהתרגלנו לו. ממש קשה לצאת אל האור, זה עלול לסנוור, אפילו להאט את צעדינו כי הרי אנחנו צועדים באזור לא מוכר, לא בטוח. ממש קשה להיות בתוך אי ודאות, אי יציבות, זה מפחיד וגם איש לא מבטיח לנו איזו פיסת נחמה שנוכל להיאחז בה.

ככה זה, כשאנחנו בוחרים בשינוי, מובנית בתוכו הטלטלה.

בתוך הטלטלה הזו, אם נוכל להיות ברגע הזה בלבד, מבלי לדאוג מה יקרה עוד רגע ומבלי להיאחז או לייחל לרגע שכבר עבר; נוכל לגלות שאי היציבות יכולה להיות גם- אי (של) יציבות וכך גם אי הודאות יכולה להפוך לאי (של) ודאות וכך בכול רגע ורגע אנחנו בתוך יציבות וודאות, מה שעוזר להגיע אל הרגע שאחריו שגם הוא אי-של-יציבות ואי- של- ודאות.וכולי וכולי.

האופציה לא להיות בשינוי משמעה הליכה לאחור. אנחנו או צומחים, מתקדמים ממשיכים ללמוד או נסוגים. אין מצב ללא תנועה.

שינוי הוא כמו לקלף מאיתנו משהו שכבר אין בו צורך, להשיל את עצמנו הישן..לטובה זה החדש.

ואנחנו מתמהמהים.. מפחדים לנוע, או מתחילים ומוותרים, כי קשה מידי, מאתגר, נורא לא נוח.. בשבילי האופציה של תנועה לאחור ממש לא הגיונית, מדכאת ממש. אז בוחרת כל פעם מחדש לצאת מאזור הנוחות, בוחרת לאתגר את עצמי, בודקת מחדש את יכולותיי, כוחותיי. והאמינו לי זה 'מה זה לא קל!

תראו מה נלסון מנדלה כתב-

 "הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמה אנו חלשים מידי.
הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור.
זה האור שבנו-לא האפלה שבתוכנו- שמפחיד אותנו יותר מכל.
אנו שואלים את עצמנו-איזו זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב? למען האמת איזו זכות יש לך לא להיות?
אין שום דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא ירגישו חסרי בטחון. ככל שניתן לברק שלנו להאיר, אנו מעניקים בלי מודע רשות לאחרים לעשות כמונו" .  נלסון מנדלה.

אני מוצאת עצמי כותבת על זה הרבה, פשוט כי אני בדיוק שם, כמו רבים מכם, כמו "נחום- תקום", נופלת וקמה, לא מוותרת. אין לי דרך אחרת אלא לצעוד בשביל ואם כבר אז עדיף לעשות את זה הכי טוב שאני יכולה.

לא עושה כאילו אין התמודדויות או קשיים, לא מייפה.

רק מתמידה, עם המון אהבה פנימה, עם מחילה ועם ראיית החזון.

להיות מי שאני – במלואי.

היו אתם, כפי שאתם – נהדרים!.

לספקנים- בבקשה להדפיס בגדול את דברי נלסון מנדלה, לתלות על המקרר- ולשנן!

באהבה רבה

תמי

7 תגובות על ״לא רוצה לא רוצה לא רוצה ודי!!״

  1. אהבתי, יפה ומרשים דברי נלסון מנדלה
    ושיהיה בהצלחה עם הבלוג החדש!!
    הרבה אור ואהבה
    יעל

  2. נהנתי לקרוא את הפוסט והתחברתי לדבריך.
    נכון שלא כייף לצאת מאיזור הנוחות
    אך לעיתים קשה יותר להישאר באיזור הנוחות
    כאשר המחיר הוא ויתור על להיות כפי שאנו

  3. הפוסט מדבר מלב ונכנס ללב …לשלי לפחות
    תודה תמי .מקסים
    נילי ליבוביץ

  4. תמצ'וק הי אני כלל לא בטוחה שהצלחתי להבין את רזי הטכנולוגיה ובאמת להכנס לבלוג. במידה וכן, מברוק על הקידמה.
    לגבי הכתבה, מדהים כמה שזה נכון שאם לא עושים את השינוי זה כמו לצעוד לאחור, יחד עם זה אם היו מחלקים במכולת מעט אומץ על מנת להתחיל אותו כמובן שההמשך היה הולך ונהיה יותר נסבל. אני לכשעצמי עושה שינויים רבים בחיי , אך יש שינוי אחד (עבודה) שאליו אני שואפת אך ממש קופאת על שמרי. כנראה שאני עדיין לא מוכנה לשינוי כל כך משמעותי.
    מעריצה אותך על אומץ ליבך ובכלל…
    החיים יפים מותק. לילה טוב, מרגנית.

    1. יקירתי, כל דבר בעיתו. את יודעת שיש זמן "בישול", ואי אפשר להאיץ אותו.
      נראה לי שהמצרך החשוב, לי לפחות, הוא סבלנות.
      הרבה אהבה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s