סליחה, באמת סליחה.
יש מונח בפסיכולוגיה שנקרא אפולוגטיות. משהו 'קסום' כזה שבו אתה מוצא עצמך בהתנצלות מתמדת, בהתקפלות מבחינתי.
זה בא ממקום כל כך עמוק, זו לא סתם אמירת סליחה או הצטערות על משהו.
זה מרגיש יותר כמו "סליחה שאני קיים".
וזה נורא.
סליחה שאני קיים? סליחה?
קבלנו מתנה אדירה, יפהיפיה (נכון גם מאתגרת) ואנחנו מבזבזים אותה, שוחקים אותה עד דק בלא להיות מי שאנחנו.
לאנשים תמיד ולעולם יהיה מה להגיד, לייעץ, לכוון, להעיר, לכעוס עליכם.
אז מה? אז נקשיב, נראה אולי יש כאן משהו שווה בשבילי ואם לא? מה אז?
כשאנחנו במצב אפולוגטי אנחנו מאמינים למה שנאמר לנו ולא רק זאת אנחנו מיד מכילים את זה על עצמנו היינו- כנראה שזה נכון..
הרגש שיופיע עם זה הוא אשמה. כשאנחנו מכילים את שמוטח כלפינו נרגיש אשמה ומיד לאחר מכן- כישלון.
לא כייף.
אבל מילא לא כיף- לא מקדם.
כ"כ לא מקדם.
תראו, ישנה תמיד האופציה להאמין ואפילו לכווץ את עצמנו, לצמצם למינימום ההכרחי.
יהיה נוח לכולם. אבל למה?
ישנה גם האופציה (המומלצת בזאת), לבחון-
- האם זה נכון? האם יש כאן משהו טוב עבורי?
- האם זה מקדם אותי?
- איך זה מקדם אותי?
כשמשהו מקדם אתכם, לכו על זה!
כשלא, כשממש גם פוגע בהרגשתכם וביכולת לפעול ? וותרו על זה.
זכרו, לאנשים תמיד יהיה מה לומר. אנשים לא אוהבים שמזיזים להם את סדרי העולם. רוב האנשים לא אוהבים שינויים. שזה לבדו הזוי, כי הכל בשינוי כל הזמן! הדבר הכי קבוע שיש הוא השינוי.. אז באמת מדהים לראות כמה לרובנו כ"כ קשה עם שינויים.
אנחנו בעצם רוצים שיגרה, שהדברים יזרמו כמו שאנחנו מכירים, יודעים ורגילים.
מצחיק, או לא, אבל אין סיכוי.
הכל זז. ומהר.
בחרו. איפה הכוח, למי אתם נותנים אותו. החוצה או אל עצמכם?
אתם יודעים הכי טוב מה נכון לכם.
היו בטוחים בכך, גם אם למישהו נראה אחרת. רק אתם יודעים מה טוב לכם.
(ויש תקופות שלא וגם זה בסדר).
צריך רק לשאול את השאלות הנכונות. אלה שמועילות, שמקדמות אתכם ולא אלה שמפילות חזרה אל השיפוטיות והביקורת, על זה כבר סיכמנו שאנחנו מוותרים, נכון?
וכשמישהו אמר לכם משהו- תודו לו. כי בכל דבר שנאמר יש משהו עבורכם. יש תובנה מקדמת עבורכם. לא, אני לא סותרת את עצמי, לא אמרתי לאמץ את שנאמר לכם במדויק אלא להקשיב ולראות שמה שנאמר קרוב לוודאי (אני מקווה) בא מאהבה אליכם, מדאגה לכם, מרצון שיהיה לכם טוב. גם אם התוכן לא מדויק, יש משהו טוב בשבילכם, שמקדם אתכם.
אז במקום להתנצל על עצם קיומכם המופלא- תמיד תשאלו איך זה עוזר לי? במה מקדם אותי?