איך להתמודד עם כישלון, לשמור על הרוח ולהמשיך הלאה?

הפחד מכישלון משתק אותנו,
משבית שמחות,
קוטע התחלות והתחדשויות,
מבטל חלומות ושאיפות.

הפחד הזה כל כך הרסני,
כל כך ערמומי.
הוא יספר לנו באלף מיני דרכים
למה לא כדאי לנו לעשות משהו
שאנחנו כל כך חולמים עליו.

הוא יישמע וייראה כל כך הגיוני
שממש נתפתה להאמין לו.

והצרה הגדולה-
שכשאנחנו באמת נכשלים-
זו כמו הוכחה למחשבה הראשונה,
שאכן היינו צריכים להימנע מ..

ופה הטעות.
כי לא ניתן להימנע מכישלונות.
צר לי. לא ניתן!
אבל הטעות של להימנע מליזום ולעשות
כואבת פי כמה מהכישלון.

האמינו לי- אני יודעת.

יש דרכים לקום מנפילות הכישלונות האלה,
יש דרכים טובות, מקדמות להתמודד עם כישלונות,
יש דרכים איך לשמור על הרוח והכוחות
ולהמשיך הלאה,
במה שאנחנו טובים בו/ במה שאנחנו אוהבים/ במה שאנחנו חושקים.

אני עומדת לדבר על הדרכים האלה
במשך כמעט שעה,
ולתת לך כלים מעשיים, פשוטים להתמודדות עם הנפילה.

כדי שיהיה לך כוח להמשיך-
להיות במלוא היופי והיצירתיות.

זה קורה ביום שלישי ה- 30.7.13
בשעה 9:00 בבוקר.
בסמינר חינמי לגמרי,
אצלך בבית, דרך המחשב.

ומה?
תהיינה איתי עוד 19 מנחות מעולות.

שלושה ימים של סמינר נשים ועסקים.
הנה הדרך להירשם
ולהשתתף לגמרי בחינם.
נתראה.

תמי דגים

החופש להיות


 

Sponsored Post Learn from the experts: Create a successful blog with our brand new courseThe WordPress.com Blog

Are you new to blogging, and do you want step-by-step guidance on how to publish and grow your blog? Learn more about our new Blogging for Beginners course and get 50% off through December 10th.

WordPress.com is excited to announce our newest offering: a course just for beginning bloggers where you’ll learn everything you need to know about blogging from the most trusted experts in the industry. We have helped millions of blogs get up and running, we know what works, and we want you to to know everything we know. This course provides all the fundamental skills and inspiration you need to get your blog started, an interactive community forum, and content updated annually.

אני מורידה שכבות

כן, כן, זה מה שאני עושה,
מורידה שכבות.
מתפשטת
מפשיטה.

איפה, מתי, למה, איך לא סיפרת עד עכשיו??

חח, להירגע בבקשה,
לפני שאתם עפים למחוזות נידחים.

יום יום, כל יום מחדש,
מקלפת עוד שכבה,
מורידה את המיותר,

את מה שכבר לא משרת אותי,
את מה שכבר לא עובד לי,
את מה שמעכב ופוגע בי.

והמדהים הוא- שעם כל מה שאני מורידה- יש עוד!
תענוג.

חושפת. נחשפת.
מתנקה.

מקלפת את הכאב, את הצער, את זכרונות העבר,
את התקיעות, את ה- "7", את כל מה שלא מדויק.
מאפשרת רגע לעור להיות חשוף, פגיע, רגיש לשמש,
ואז עוטה עליו את החלומות שעוד לא הגשמתי,
כמו צעיף משי רך עוטפים אותי,

ממלאים אותי שמחה, תקווה וכוח עשייה מחודש.

מוסיפה לזה את החיוניות שלי, הכוחות שלי,
האהבה שבי, השמחה שאני,

ויוצאת מחדש לדרך.

וכמה כיף לחוות עצמי מתחדשת,
מתענגת מחדש כמו ביום חורף שטוף שמש חמימה.
(עזבו את הקיץ.. אוקיי?)

וכמה עוד יותר כיף שאני יודעת לעזור
גם לאחרים להוריד את השכבות שלהם.

תענוג נודיסטי- רגשי.

להיות באמת חשופים, נרגשים, מחוברים.

אז הספירלה היא ממש לא סדנת עירום. לא, לא.
היא כן חושפת.
מאפשרת לך לגעת בך עמוק פנימה.

בנחת. בלי איום או לחץ.
מאפשרת לך להשתחרר ממה שכ"כ מכביד
ואין לך מושג למה ואיך להיפטר מזה.

אני יודעת לעזור לך כאן.
וכמו שכבר אמרו מי שחוו אצלי את הספירלה
ברגישות, בנחישות, בהומור, בחוכמה.
בכנות. כנות אין קץ.

 רוצה גם?
עוד אפשר. זה קורה בסופ"ש הבא-
26-27/7/13.

הנה הפרטים.

מה עוד קורה שם?
עשויים בהחלט להשתנות לך החיים!
(ככה אמרו.)
תפישת העולם עשויה להשתנות, 
הבנות עמוקות עשויות להגיע ולשחרר אותך ממועקה רבת שנים.
מידת נוכחותך בחיים האלה שלך עשויה לעלות משמעותית,
ולהשפיע על כל התפקוד שלך- לטובה!
היכולת שלך לתקשר עם העולם קרוב לוודאי תשתנה- תפתח, תתרכך.

ואיך זה קורה?
בכיף גדול, עם הרבה הומור וקלילות
חלקים אני מסבירה- מלמדת,
חלקים מנחה דרך תהליכים עמוקים ואינטימיים-
כל אחד עם עצמו בנוכחות עוצמת הקבוצה.

רק טוב 🙂

תמי דגים

החופש להיות


 

זה כל כך כואב שממש קשה לנשום

הכאב הזה חייב להיפסק,
אי אפשר ככה יותר!

הכאב הזה, שאני פוגשת כל פעם מחדש
באנשים שמגיעים 
שמגיעים אלי.

התלבטתי אם לספר על זה, הרי זה כ"כ פרטי..
והכאב כ"כ עצום.
רק שעם הזמן הבנתי כמה הכאב הזה
הוא נחלת רבים כל כך.
כמה שהוא ממש לא פרטי,
יותר דומה למגיפה.

המגיפה הלא מדוברת.

מגיפת הכאב נסתר, הסודי,
זו שלא מדברים עליה ורק ממשיכים
כאילו הכל בסדר..
להציג לעולם שאצלי 'הכל טוב'.

מה זו המגיפה הזו?
מגיפת ה- 7!
להרגיש "7". "הכל בסדר".
לא 5- קטסטרופה, לא 9 – מעולה. 7. 'בסדר'.
לא קרה הרי כלום נורא,
שגרה. בסדר.

חצי כוח!

האמת שבפנים זה הרבה פחות מ-7
אבל את זה כבר לא נעים להראות.

האמת שבפנים חלקנו, וגם אצלך זה ככה לפעמים,
מרגישים 'פחות', בנחיתות- מאיזו סיבה שעדין לא ברורה..

מסתובבים בחוסר נוחות, חוסר ביטחון, שפופים.
פועלים כשבפנים מקנן היסוס,
מנסים, מושכים גם שכשבפנים מפחדים פחד מוות
מהכישלון הבא.

איך אני יודעת? סיפרו לי. המונים!
וגם לי התחושה הזו לא זרה.
גם אני חוויתי 7 .. הבינוני הזה.

כשאתה 7, אתה לא נוכח, לא באמת חי.
החיוך מרוח- 7, רואים בעיניים, בתנוחת הגוף,
ואיש ה-7 מרגיש את זה בנשימה, בשינה, בעייפות, בטרדות.

הכל סתם.

וואו. .

לי זה נשמע כאב גדול מידי להשלים איתו.
ככה לתת לחיים לעבור? 7 ??

ומה אם חוסר הביטחון/היסוס/ חשש/ספק,
לא היו אופציה?
מה היה עולה באמת?

מה באמת מתבקש סוף סוף להתגלות?

האם את/ה מוכן/ה לפגוש את היופי שלך?
האם את/ה מוכן/ה לפגוש את הכוחות שלך?

האם את/ה מוכן/ה לפגוש באופטימיות? באהבה? בבטחון?

כי אם כן-
הספירלה עושה את זה.

בקלות ובפשטות.
בנחת.

אולי באמת מותר והגיע הזמן
לפגוש בטוב.

כי הוא כאן. 

הנה הפרטים על הסדנה הקרובה
שתתקיים ב-26-27/7/13.

סופ"ש מעמיק, כייפי ומכונן.

כאן כל הפרטים.

רק טוב,

תמי דגים

החופש להיות

 

שוב התקיעות הזו..

תקיעות בחיים. כל כך הרבה מדברים על זה.
"תמי, אני מרגישה תקועה, יכולה לעזור לי?"

הרבה אנשים פונים אלי עם הטענה הזו.
נדמה שיש מגיפת 'תקיעות',
כל כך הרבה עסוקים ב'אני  תקוע', למה אני תקוע,
אני מקבלת כמות אדירה של הצעות, מיילים, תוכניות-

של איך לצאת מהתקיעות.

תחושת תקיעות בנישואין? בעבודה? בכספים? במצב רוח?

ואני אומרת, אולי נחשוב על זה אחרת?

מה אם- נחבק את התקיעות הזו?
מה אם- נפסיק להשתדל כל כך לשנות?
מה אם- היינו יכולים לקבל את החיים as is?

אז תגידו, אבל אם אקבל, אז איך אתקדם?
וככה כן יש התקדמות?!
ולהתקדם לאן?

אולי כל מה שצריך זה להרגיש טוב?
להיות מחוברים לשמחה.
כן, שמחה, זוכרים משהו כזה?
או "חס וחלילה" לאהבה? 

תקיעות, כמו כל דבר, זו הגדרה סובייקטיבית,
אישית, תלויה בפרשנות שלך.

והפרשנות עלולה להיות הרסנית!

בכל כך הרבה תחומים הייתי צריכה לשנות בחיי,
האם זה אומר תקיעות או דווקא תנועה?
ובדרך כלל שאנחנו כבר מוכנים לשינוי
והוא לא קורה כמו שאנחנו רוצים,
או בקצב שאנחנו רוצים..
נכנס מן רגש מבאס.. שגורם לנו להרגיש תקועים.
נכנסת מחשבה- שהנה ניסיתי.. ולא הצליח לי-
וזה גורם לנו להרגיש תקיעות.

ומה קורה אז?
זה כבר משתנה.. אחד יכנס לדרייב מואץ,
אחר ירפה,

יש לנו תמיד אופציה-
אנחנו יכולים לייסר את עצמנו
או פשוט להירגע לתוך זה.

"להירגע לתוך זה? תמי, השתגעת?"

כן, זה אולי מפחיד, לרגע,
אבל משחרר.

מאוד משחרר.

ב"ספירלה" אני מלמדת ומתרגלת את זה
הלכה למעשה.

בפשטות, בבהירות, בחדות.

הנה הפרטים לסדנה (הממש קרובה) הבאה.

באהבה

תמי דגים

החופש להיות

אז מי אני באמת?

הרבה דברים עברו עלי בחודשיים האחרונים
מאז כתבתי,
רובם ממש טובים.

מה שהבנתי הוא

שאני עוסקת בשינוי תודעה.
מה שעוד הבנתי,
שאני סוף סוף מוכנה לקרוא לזה כך
ולהציג את זה כך.
זה לא רק טיפול- ריפוי גוף נפש/ מסע/ נשימה/ תטא
זה שינוי תודעה!

מה זה אומר?
זה אומר שינוי מהותי בתפיסת העולם,
בדרך ההתבוננות על העולם
ובדרך ההתנהלות שלנו בו.
זה אומר שינוי מהותי באיך אני מרגיש עם עצמי,
איך אני קם בבוקר,
איך בוחר להביא עצמי החוצה לעולם.

שינוי תודעה אומר אחריות!
ושאנחנו מבינים שבכוח בתודעה שלנו
לייצר/ לשנות/ ליצור כל דבר בעולמינו.

כל דבר.

וזה משחרר, מרטיט, משמח ברמות על. 🙂
כי אני ורק אני, (גם אצלך זה כך),
אחראית עליי.

כנראה שלשם כך קמה ה"ספירלה".

אני לא רק מלמדת את הכלים שאספתי, כפשוטם,
(נשימה, קרניוסקראל, מסע, תטא, קול, ע"ס),
אלא באתי ללמד משהו חדש שנבנה ומושתת
על כל מה שלמדתי ועברתי
ולהוסיף עליו עוד יותר.
לחדש.
לפתוח.
לאפשר.

אז כן, הספירלה מבוססת על כלים שברשותי
(ברור, לא אשליך את כל מה שלמדתי ואספתי יותר מ-25 שנה, לא?)
ומדייקת בבהירות וחדות
את המהות של שינוי תפיסה, שינוי תודעה
ואיך עושים את זה ביומיום.

"את משנה תודעה" – אמרה משתתפת,
אני עוזרת לך לשנות את התודעה שלך!
"את משנה חיים, מצילה חיים"
אני גורמת לאנשים לשנות את חייהם, להציל את חייהם.
"את נותנת מתנה!"
אני יודעת לחבר אותך לאהבה, לחופש, לשקט.
לטוב.

עדין בפורמט הבייתי, הקסום.
26-7.7.13. ביעד, במשגב.
סופ"ש של ריפוי ושינוי.
מחזור 4 של הספירלה.

הנה הפרטים.

רק טוב. ממש

תמי

אין לי כוח ללמוד עוד.. להתבונן עוד.. דיייי!

וואו, כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה
מסטודנטים, ממטופלים, מחברות.
וואו כמה פעמים הרגשתי ככה בעצמי..

מה, אי אפשר שיהיה כבר יותר קל? פשוט?
למה לאחרים זה פשוט?
(זה המשפט האולטימטיבי!!)

מטופלת אחת ממש צעקה עלי: "דייי אין לי כוח יותר!"
מובן.
גם לי לפעמים כבר אין כוח.

אז מה האלטרנטיבה?!

אני עסוקה בזה לא מעט לאחרונה..
מתי כל העבודה שאני, אנחנו, עושים
אמורה כבר להשפיע?

ויש לי כמה תובנות בעניין:
1. כן, יש אנשים שיותר קל להם. נו, אז?
איך זה קשור אלי?
לי יש את הדרך שלי לעשות ועדיף שאעשה אותה.
מה הקשר לאנשים אחרים??? איך בדיוק עוזרת לי ההשוואה הזו?
2. זה כן נעשה יותר קל. מבטיחה. מרגישה. יודעת.
הרעיון הוא לשים דגש על הטוב שמופיע, על השינוי המבורך
שמפציע לעיתים בסימנים עדינים.
וכשאנחנו שמים דגש על מה שכן קורה- כמו נס.. זה מתעצם!
אם נחכה ל"וואו" הגדול- כנראה שנמתין לעולם. 

 ו-3. וזה אולי החשוב מכל- ואני מדברת גם על זה בספירלה:
אני מבינה שאין באמת משהו חדש ללמוד.
אין צורך לחפש תשובות בחוץ.
רק לחוות!
הכל כבר בפנים. בך!
כן, בך. זה נשמע אולי מופרך
והקול הפנימי אומר לך עכשיו: על מה היא מדברת?
אני מדברת על זה שהתבונה האינסופית שלך
יכולה להנחות אותך.
ואני מראה את זה באופן כ"כ פשוט בספירלה.
עוזרת לך להתחבר למאגר התבונה האינסופית שבך.
ולהקשיב לה. 

ברגע שהבנתי על עצמי שאין משהו חדש ללמד אותי-
שם מתחילה הלמידה!
אז מגיע השינוי (זה שאנחנו כ"כ מייחלים לו וכועסים שהוא לא בא),
אז מופיעה הגדילה.
השינוי והגדילה האלה מופיעים עם ההפנמה,
עם החוויה.
עם החזרתיות על מה 'שכבר יודעים'
ולווא דווקא עם חידוש כלשהו.

הספירלה מחדשת בפשטותה,
מזכירה בעוצמה את הידוע,
מחברת אותך ליכולת שלך ליצור את עצמך,
מחברת לשקט ולאהבה-
שמשם הרי כל התשובות כולן.

ממש הרגע האחרון-
הנה שוב כל הפרטים. 

ברכה ואהבה.
והיום ערב יום הזיכרון-
שיעבור קרוב, נושם וקל,ככל שניתן.
רק טוב. 

 

מי יעצור את סוסי הפרא? ומי מנהל אותך?

לעצור את סוסי הפרא?
אפשר בכלל?

 סוסי הפרא לא חושבים מה הם צריכים לעשות ולמה
הם נעים בטבעיות,
הם- הם עצמם בלי שאלות.

כשזה מגיע אלינו, האנשים,
נכנסים חוקים, הרגלים, מוסכמות.
ואז כשמופיע בינונו "סוס פרא"
הסביבה תעשה הכל כדי "לרסן" אותו.
להחזירו למסלול.

ה"יישור" הזה מהסביבה הרבה פעמים מצמצם,
מקטין, מחליש.
מכבה.

אדם מבוגר בלי חלום משול לאדם מת-
אמר לי פעם מישהו.
גם מבוגרים צריכים שיהיה להם חלום לממש.

כשמתחילה תנועה קשה מאוד לעצור אותה
במיוחד אם אתה 'סוס פרא'..
כשמתחילים לנוע לקראת מימוש החלום
קשה מאוד (ולא נכון ולא ראוי) להצטמצם.
זה כמו לעצור שור בדישו, אמרה לי חברה
שעברה משהו כזה לאחרונה,
"מי יכול לצמצם אותי עכשיו?" היא אמרה.

ונכון. איש לא יכול לצמצם אותה ! (תודה לאל! היא כ"כ מדהימה).

וגם לא אותך!

העניין הוא שאנחנו נוטים להאמין לסביבה,
נוטים לשכוח / לוותר / לדחות את החלום, אותנו.
ובנוסף פועלים בנו כוחות, פחדים, הרגלים אוטומטיים.
האוטומט שלנו ינסה להחזיר אותנו להתנהלות
הישנה והמוכרת לנו,
כאילו כדי לשמור עלינו,
אבל אולי ה'שמירה' הזו כבר לא כ"כ נחוצה?
האוטומטים שלנו פועלים בנו, משפיעים עלינו,
מבלי שנהיה ערים להם, אנחנו "נותנים"
להם לנהל אותנו. ואז אנחנו כבים, דועכים.
חיים.. בלי באמת לחיות.
וזה כבר מכאיב ועצוב.

אפשר אחרת.
אני לא רוצה לביית יותר את סוסת הפרא שבי,
רוצה לתת לה לדהור אל החיים!
רוצה אני לנהל את האוטומטים
ולהפסיק לאפשר להם לנהל אותי.
לחיות במלוא החיות, עם, למרות ועל אף 
"מצבי הרוח", הנפילות, והחולשות. 

אני מלמדת את זה בספירלה.

 הסדנא השניה שמתקיימת עוד שבוע וחצי
כבר כמעט מלאה.

משתתפי הסדנא הקודמת מעידים
על שינויים משמעותיים מאז עברו את החוויה הספירלית הזו.
הנה כמה דוגמאות:

" למדתי כל כך הרבה על עצמי בסוף השבוע הזה,
תמי הציגה בפנינו בצורה אוהבת ופשוטה את שיטת הספירלה אותה פיתחה-
השיטה קסומה,מלאת חכמה פשוטה,אני משתמשת בה ביומיום שלי,
זה היה הסוף שבוע הכי טוב,כייפי ומועיל בחיים שלי." קרן.

"תמי, תודה, את גורמת לאנשים לעשות שינויים משמעותיים בחיים שלהם".
"כלים יומיומיים לניהול הרגש שלי.. וואו אחד גדול!
רוצו, ויפה שעה אחת קודם". שוש

"התחלתי ללמוד לסלוח לעצמי ולאחרים". ר.

"תמי מדהימה, הכלי הספירלי נהדר וזמין ליומיום". מ.

"עמדת הצופה שמכניסה חמצן והומור" .מ.

יש עוד מקום, כאמור.
זה הזמן, זה המקום. 
הנה הפרטים. 

רק טוב והרבה אהבה.

קניידעלך ושתי עוגות

ליל הסדר ממש מחר,
וחלקי בארוחה הוא עוגות וקניידעלך.

כל אחד צריך לעשות מה שהוא טוב בו.
אני טובה בעוד המון דברים, בישוליים ואחרים,
אבל צריך להתמקד.
דבר דבר.

לא גם עוגות וגם בשר..

כמו בעסק, גם כשאנחנו טובים בכמה דברים
(כן, בורכנו כולנו בכמה מתנות),

כדאי לנו להתמקד כל פעם במשהו עיקרי אחד.

עכשיו ספירלה.
בהמשך קורס המטפלים של הספירלה
וגם הכוונת מטפלים למיקוד והעצמת העסק.

עכשיו ספירלה.

ועוד משהו על פסח-
זה חג שבאופן אישי אני מאוד אוהבת,
עם ולמרות כל מה שמתלווה אליו,
שמעתי על אנשים שרק מנסים לברוח מהמשפחתולוגיה,
שרק מנסים להימנע מ'מועקת' החג.

ברור לך ששוב הכל בתפיסה ובפרשנות.
אי אפשר לברוח מעצמך!
והמשפחה משקפת לנו את כל היופי ואת כל הקושי
(בו זמנית!)

זו הזדמנות מופלאה להינות מהפירות של מה שכבר השגנו,
הזדמנות מופלאה לראות מה עוד יש לנו לעשות
הזדמנות מופלאה להודות לכל 'מאמני הרגש' שלנו
על מה שהם מביאים לחיינו,

כי הכל מופיע לטובתינו.

אני אוהבת את החג הזה.
חג של ניקיון אמיתי.

גלו סובלנות, פתיחות לב
התחברו לשמחה
פעלו מאהבה.

ועל הכל יותר ולעומק-
בסדנת ה'ספירלה' המתקרבת.
(מיד אחרי יום העצמאות).

הנה הפרטים

חג שמח שמח צוחק

נ.ב. בסוף אני מביאה תפו"א ועוגות
איכלו בתבונה ובהנאה

באהבה,

תמי דגים

החופש להיות

אם כואב לך הראש- כנראה שיש לך ראש

יצא לך כבר לשמוע את זה כשאמרת
'כואב לי הראש'.. ?
וכשהלב נשבר- זה אומר שיש לך לב
וכשהעסק במשבר- זה אומר שיש לך עסק.

יופי. איזה משפט (פולני) מעצבן, שלי לפחות
יצא לשמוע בכמה וכמה הזדמנויות,
כמו בדיחה צינית..

כשאתה אומר שמשהו כואב לך
ועונים לך- יופי! סימן שיש לך..

סתם, משפט לא אמפתי, לא תומך ולא מקדם.

מצד שני,
אם רגע נבחר לא להיפגע ממנו,
ולא נתחיל לספר לעצמנו את הסיפור המוכר
של- לא מבינים אותי, לא מקשיבים לי..

אז יש כאן משהו.

בעומק העניין זה אומר שאכן יש-
ראש, לב, עסק.
וזה גם אומר שיש שם תנועה, פעילות, פתיחות,
התרחבות, אומץ, נוכחות
ומעל לכל- התנסות!
מוכנות ואולי אפילו בשלות.

בשלות להרגיש במלוא העוצמה
בשלות לחוות את השלב הבא.

בהתבוננות שלי על עצמי
אני יכולה לראות שדווקא דרך החלקים הפחות נעימים,
דרך ההתנסויות הפחות 'כיפיות',
אלה שלפעמים מביך שידעו עליהן..
אלה שהייתי רוצה להסתיר,
דווקא שם היתה גדילה, צמיחה,
התבוננות מקדמת.
יכולתי לראות מה קיבלתי מאותה התנסות.
כי מה לעשות,
הכל תלוי בפרשנות שלנו!

והפרשנות הזו קובעת את איכות חיינו.
ככה. פשוט. חד.

זה מה שעסקנו בו, גם, בסדנת 'הספירלה'
שקיימתי לפני שבוע.
וזה גם מה שאעסוק בו בהמשך.

כי כד י לנהל נכון את מצבי הרוח
נדרשת התבוננות נוכחת על אופן
הפרשנות שלנו את חיינו.

וכדי לאפשר לתנועת 'הספירלה'
באמת להיות פתוחה, רכה, נושמת, זורמת,
כדאי לתבונן  נוכחה
על מה אנחנו יוצקים לחיינו.

החדשות הטובות?
זה בר שינוי!
ניתן לשיפור.
אפשר, מותר ונכון לנו להרגיש
נפלא עם החיים.

החדשות העוד יותר טובות?
הסדנא הבאה ממש קרובה!
ואפשר כבר להירשם
וכדאי- כל עוד ההרשמה המוקדמת בתוקף!
19-20/4/13. סופ"ש אינטנסיבי.
הנה הפרטים. 
הרשמה מוקדמת עד 10.4.13
(וכן- יש פסח באמצע).

הנה חלק ממה שאמרו משתתפי הסדנא:
"תמי, את מניעה אנשים לעשות דברים משמעותיים בחיים"
"סדנא משנה חיים"
"כלים יומיומיים לניהול הרגש שלי.. וואו אחד גדול!
רוצו, ויפה שעה אחת קודם"
"התחלתי ללמוד לסלוח לעצמי ולאחרים"
"תמי מדהימה, הכלי הספירלי נהדר וזמין ליומיום"
"עמדת הצופה שמכניסה חמצן והומור"
"להיות בספירלה ולפגוש בכל רגע נתון אותי מכל גיל- מאוד משמעותי".

ועוד דבר- זו הסדנה האחרונה
במחיר ההכרות.

ועוד דבר חשוב- גם אם זה לא מיועד לכם,
בסביבתכם ודאי ישנם אנשים שישמחו לשמוע על כך,
מנסיוני- הם יודו לכם שחשבתם עליהם-
העבירו אליהם את המייל.

סדנת סוף שבוע של ספירלה. 

באהבה

תמי דגים

החופש להיות

To walk the talk

אמרה לי פעם סטודנטית:
"את אחד האנשים היחידים שפגשתי
שמחוברים כך למה שהם עושים"

ולאותו זמן זה היה מאוד נעים ומחמיא,
להבין שמה שאני יודעת נראה גם בחוץ,
שאני אחד עם מה שאני מלמדת.

ברור שאני יודעת, ממש יודעת, גם
להיעלב, לכעוס, להעצב,
לאבד סבלנות.., לקנא (ממש מעט, תודה לאל),
אפילו להתייאש לפעמים.

נו, מה.. אני אנושית ומקווה שתמיד אהיה.
אין בי יומרה, כוונה, או רצון להיות
מעל כל הרגשות האנושיים.
להיפך!
רוצה לחוות את הרגשות כולם- כפי שהם!.
כי רק מי שמרגיש חי.

ככה זה, כשמרגישים- חיים!.

ואני חיה.
חבל על הזמן- אני חיה.
זה אפילו שמי השני ע"ש סבתא של אמא שלי.
שכנראה היתה אישה תוססת, חיה במלוא מובן הווייתה.

גם אני. או יותר נכון- כבר, גם אני.
זה לא תמיד היה כך.
אמנם זוכרת עצמי כילדה אנרגטית, פעילה, שמחה,
אבל היו גם שנים מתות. שכאילו חייתי.
נשמתי, תפקדתי, עשיתי, אפילו נהנתי.
אבל כמו בפרסומת לאיזה רכב-
"זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי".

הנשימה היא ספונטנית, אוטומטית.
נכון שדרך תהליך נשימה (נשימה מודעת, מעגלית)
אפשר בהחלט לחזור לחיים ואני עושה את זה
מלמדת את זה
ידועה "כמחזירה לחיים" .
גם את עצמי.
אוהבת לחיות, חיה לאהוב.

דרך ההוראה שלי היא דרך הלימוד שלי,
וזה מה שאותה סטודנטית שלי ראתה,
אני מלמדת את מה שאני עוברת,
מתוך החוויה, מתוך ההווייה.

הסדנאות שלי הן בגובה העיניים
בחיבור של לב ללב.
כי ככה אני מאמינה.
כשאנחנו קושרים קשר, מרגישים,
החוויה נחרתת ונזכרת.

לסדנת הספירלה הזו, של הסופ"ש הקרוב,
אולי כבר אין מקום
אבל תבואנה אחרי עוד.

זה מקום שמאפשר לך לפגוש את עצמך
כהווייתך.
להתחבר ליופי, לכוחות,
לבחירה בטוב עבורך!
זה מקום להחזיר שליטה לחייך.

ספירלת הפתרונות לעולם גדולה יותר מספירלת הבעיות! 

החוכמה היא להיות מסוגלים
לשנות, לשפר, לכוון
ולא- לא להרגיש.

להרגיש ב- full power
ולהיות מסוגלים לנתב לכיוון הרצוי לנו.
שלטיה במצבי הרוח, היכולת לנווט אותם ולכוונן אותם לטובתינו
ז ו הגדולה.

הנה הפרטים לשני מקומות אחרונים, במחיר המלא.
עד ליום שלישי ב- 12:00.

היו ברוכים,

תמי דגים

החופש להיות